לו"ז למסירת מטלות

ü        תאריך מסירת המטלות ייקבע  מספיק זמן מראש. תאריך זה הוא תאריך היעד, כלומר, התאריך הסופי.

ü         תלמיד שיגיש את המטלה באיחור, ירדו לו  5 נקודות מהציון על כל יום איחור (לא על כל שיעור, אלא על כל יום, כי קיימת האפשרות למסור מטלות לתא שלי דרך סימה, לאחר שסימה רושמת את תאריך המסירה). לא יתקבלו מטלות באיחור שמעל שבוע. (עליכם להבין שאיחור במסירת מטלות משבש את לוח הזמנים שלי וגם של הכיתה כולה).

ü        לעומת זאת, תלמיד שיגיש מטלות לפני הזמן יקבל בונוס:

אם הגיש עד שבוע לפני תאריך המסירה – 10 נקודות בונוס.

אם הגיש עד יום לפני תאריך המסירה – 5 נקודות בונוס.

ü במידה שמתעורר הצורך לדחות את מועד הגשת המטלה, יש לפנות למורה מספיק זמן מראש (ברגע שהבעיה מתעוררת), לקביעת מועד חלופי (אם הסיבה מוצדקת).  

נוהל לקראת הגשת עבודות:

א.      כל תלמיד רשאי למסור טיוטה לבדיקה על מנת לוודא שעבודתו מספקת. מסירת טיוטה תתקיים עד שבוע וחצי לפני מועד מסירת העבודה. זאת על מנת שאוכל להספיק לבדוק אותה ולהעיר עליה (אם יש צורך) ושיישאר לכם זמן לתקן את מה שצריך ולהמשיך לעבוד. בדיקת טיוטה לא משפיעה על ציון העבודה הסופית ועל כן כדאי לנצל זכות זו.

ב.   בשאלות בקשר לעבודה יש לפנות אלי . אני זו שקובעת את הדרישות ויודעת למה התכוונתי. פניות לגורמים אחרים (הורים,

     מומחים) עשויה לעזור, אך אינה יכולה לבוא במקום פנייה אלי. מומחים לעיתים רואים דברים בצורה הרבה יותר מורכבת

     ממה שנדרש.

ג. בסמוך למועד מסירת העבודה נקדיש בשיעור את 5-10 הדקות האחרונות של השיעור לצורך בירור שאלות.

אין לפנות אלי בשאלות בתחילת השיעור.

ד. תלמיד שההסבר בכיתה לא סיפק אותו או שיש לו שאלה פרטית, יוכל לפנות בהפסקות או דרך הדואל.

מה עושים לאחר שמקבלים מטלה בדוקה?

קודם כל בודקים מה הציון. לאחר מכן עוברים בעיון רב על ההערות ואז:

א. אם נראה לכם שהחמרתי מדי, מותר לכם להגיש ערעור בכתב. בערעור מנמקים את טענתכם. את הערעור בצירוף המטלה הבדוקה מגישים, לכל המאוחר, בשיעור שלאחר קבלת המטלה הבדוקה. המטלה תיבדק שנית, תוך התייחסות לערעור. התלמיד יקבל תשובה עד שבוע לאחר הגשת הערעור.

ב. אם אתם לא מרוצים מהציון, אבל אתם מקבלים את ההערות וברצונכם לשפר אותו, עליכם לפעול על פי ההוראות בהבאות:

נוהל תיקון מטלות

תיקון מטלות הוא למעשה עבודה שהתלמיד מכין בבית ובאפשרותו להיעזר בספרים, חברים או מי שימצא לנכון. מטרת תיקון המטלה אינו רק שיפור הציון, אלא ביסוס החומר הנלמד ברמה גבוהה יותר ממה שהושג עד ביצוע המטלה.

בתיקון העבודה/מבחן/בוחן על התלמיד להתייחס לכל שאלה שהייתה שגויה או לא מלאה בדרך הבאה:

    1.  מה הייתה הטעות בתשובה המקורית (למה התשובה לא נכונה).

    2.  מה היה מקור הטעות (מה הביא אותו לטעות)

    3.  התשובה הנכונה ונימוקה

 ובנוסף עליו לענות על כל השאלות שהוא לא ענה עליהן במטלה המקורית (ואם היו שאלות רב בררתיות - לנמק אותן).

                      את התיקון יש להגיש יחד עם המטלה המקורית, עד שבוע מיום החזרתה בדוקה.

 רק תיקונים שיענו על הדרישות ייבדקו!

הציון הסופי על המטלה יהיה ממוצע בין הציון המקורי לבין ציון התיקון.

כאחת לשבועיים ייערך בוחן בן 15-20 דקות על החומר שנלמד במשך אותו חודש. הבוחן יתקיים בסוף השיעור.

התאריכים ייקבעו מראש ויהיו קבועים לאורך כל המחצית.

הגשת הבחנים תתקיים על פי הגרלה, לפי ההסבר הבא:

הגרלה

הכיתה תתחלק ל- 3-4 קבוצות. כל קבוצה תקבל מספר בין 1-4 והוא יהיה קבוע עבורה למשך כל השנה. 

בזמן שנערך הבוחן בכיתה, כל התלמידים עונים עליו.  בסיום הבוחן, תיערך הגרלה ורק על הקבוצה שעלתה בהגרלה תחול החובה למסור את הבוחן.

תלמידים שלא עלו בהגרלה רשאים למסור את הבוחן שלהם על פי רצונם. אך, יש לזכור שמסירה מרצון מחייבת, כלומר, הציון יילקח בחשבון גם אם הוא טוב וגם אם הוא לא כל כך טוב. מסירת בוחן מרצון מזכה ב- 5 נקודות בונוס.

אם קבוצה מסוימת יוצאת בהגרלה פעמיים (או יותר), עליה להגיש בכל מקרה. אך במקרה כזה, תיערך הגרלה נוספת והקבוצה שתוגרל בהגרלה החדשה תגיש גם.

חובה על כל תלמיד להגיש לפחות בוחן אחד, גם אם לא עלה בהגרלה אף פעם.

אני שומרת על הזכות לדרוש מיותר מקבוצה אחת, או אפילו כל הכיתה או תלמידים בודדים, למסור את הבחנים (גם אם לא עלו בהגרלה, על פי שיקולים שלי).

אי מסירה, כשחלה על התלמיד החובה למסור, דינה כציון שלילי.

מתי כדאי למסור בוחן מרצון?

ü        אם אתם בטוחים שהצלחתם בו.

ü        אם אתם רוצים לשפר ציון של בוחן אחר.

איך מתכוננים לבוחן (או מבחן)

אני מציעה לעבור על החומר במחברת והספר.

סמנו את המשפטים החשובים והמושגים וסמנו גם כל מה שלא ברור ודרוש לכם הסבר נוסף. בשאלות תוכלו לפנות אלי או אל תלמיד אחר.

אם אתם לומדים מהספר, עברו על ראשי הפרקים ועל תמונות ותרשימים. כדאי לרשום במשפט אחד, ליד כל קטע, מה הנושא של הקטע. זה יעזור לכם לארגן את החומר ולהכין סיכום.

אחר כך כדאי ביותר לכתוב סיכום בעצמכם. לצורך כתיבת הסיכום קוראים קטע שלם ואז סוגרים את המחברת או את הספר ורושמים את מה שזוכרים. פותחים שוב ומשווים: סביר להניח שמה שרשמתם כולל את העיקר, אבל אם אתם רואים שבסיכום  שלכם שכחתם נקודה חשובה... הוסיפו אותה.

ממשיכים עם הקטע הבא ומבצעים אותן פעולות. כך עד הסוף.

          ד"א – שיטה זו תעזור לכם גם לשפר ניסוח ובצורה הזו יהיה לכם סיכום טוב, שעבדתם עליו ולכן, גם למדתם את החומר טוב תוך כדי הכנתו.

כל מה שנשאר הוא להיעזר בסיכום כדי להכין מפת מושגים או תרשים.

כשתרצו לחזור על החומר, תצטרכו להסתכל אך ורק בתרשים. אם אתם יכולים להוסיף מידע בעצמכם על כל נקודה המופיעה בו - אז אתם מוכנים היטב.  אם לא, אתם יודעים מה עליכם לחזק.

אם למדתם מספר - חזרה יעילה תהיה לעבור על ראשי הפרקים ולבדוק אם אתם יודעים במה מדובר. אם אתם יודעים - אתם מוכנים. אם לא - אפשר לחזור ולקרוא את הקטע.

לבסוף, כדאי לעבור על קובץ השאלות שאנחנו מכינים יחד.

אם מדובר בבוחן לסיכום נושא - כדאי להיעזר בדף לסיכום נושא שהגשתם לקראת הבוחן (פרטים בהמשך). 

מהי תשובה טובה?

 תשובה טובה קודם כל עונה על השאלה שנשאלה ולא על משהו אחר. לכן, חשוב מאד לוודא שהבנתם את השאלה ומה היא שואלת. במקרה של ספק... פנו אלי להבהרה.

על מנת לוודא שאתם מכוונים נכון את התשובה, תתחילו את התשובה מהשאלה. מה ז"א?

אם השאלה היא: מה הקשר בין הטמפרטורה לבין מצבי הצבירה השונים?

פותחים את התשובה בצורה כזו: "הקשר בין הטמפרטורה לבין מצבי הצבירה השונים הוא....." ומשם ממשיכים.

את התשובה יש לנסח בצורה ברורה ומלאה: כאילו מסבירים את החומר למישהו שלא יודע אותו ומעוניין להבין. ולא בחצאי משפטים ובלי להשאיר חלקים ש"המורה כבר תשלים או תבין לבד".

לפני שאתם ניגשים לענות: תכתבו לכם בצד את כל המושגים הקשורים בנושא ואת הנקודות הרלוונטיות לנושא. אחר כך תבחרו מתוך הרשימה מה שרלוונטי לשאלה. בצורה כזו לא תפספסו כלום.

בסוף: תקראו את התשובה לעצמכם, בדקו אם היא מנוסחת ומעבירה את מה שרציתם לומר. בדקו אם המסר נראה ברור והאם לא השארתם פינות פתוחות.

שיעורי הבית משרתים, בראש ובראשונה, את התלמיד. הם מאפשרים לו להיות מוכן לשיעור הבא, לעקוב אחרי השיעור ולהעמיק ידיעותיו.

מטרת שיעורי הבית היא העמקה ופתיחת פתח להמשך: חזרה על השיעור ותרגול או הכנה לשיעור הבא. שיעורי בית אלה יכולים לכלול שאלה או מספר שאלות, חיפוש חומר או משימה כלשהי.

שיעורי הבית לא ייבדקו באופן רשמי, כלומר, לא אערוך רשימה של תלמידים שלא עמדו בהכנתם, אבל נעבור על שיעורי הבית בכיתה.  הבדיקה תעשה בדרך אחרת:

דרכים לבדיקת שיעורי הבית:

ü   תלמידים אשר יקראו את שיעורי הבית שלהם מרצונם. לתלמידים אלה תירשם הערה חיובית.

ü   קריאת השיעורים לאחר פנייה אישית שלי.

ü בדיקת מחברות (ראו בהמשך)

מהי "הערכת המורה"

הערכת המורה כוללת הערכה על התפקוד היומיומי של התלמיד לאורך הזמן:

ü        מאמצים שהוא משקיע

ü        מידת העניין, הערנות ושיתוף הפעולה

ü        השתתפותו בכיתה (פעילה או לא)

ü        עמידה בלוח הזמנים

ü        עמידה בכללי המשמעת

ü        הכנת שיעורי בית

מהי "השתתפות פעילה" בשיעור?

השתתפות פעילה בשיעור לא מתייחסת רק לתלמידים הפעלתנים שכל הזמן מדברים (ולעיתים על חשבון אחרים). בשבילי

תלמיד שמקשיב, עוקב אחרי השיעור, ניגש אלי בשאלות או הערות ועומד בכל המטלות והדרישות, הוא תלמיד פעיל.

לעומת זאת תלמיד משתלט, שאינו נותן במה לאחרים ואולי מתייחס לחברים שלו בחוסר כבוד, הוא אינו תלמיד פעיל, אלא

תלמיד מפריע.

מה הכוונה ב"עמידה בלוח הזמנים"?

קריטריון זה כולל:

ü        מסירת מטלות בזמן

ü        הגעה לכל השיעורים (אלא אם יש סיבה מוצדקת ועל כן יש להמציא אישור)

ü        הגעה לשיעור בזמן ועם כל הציוד הנדרש

איך נקבע ציון "הערכת המורה"?

לשם קביעת ציון זה אני עורכת מעקב יומיומי כתוב אחרי כל תלמיד.

במחברת שאני מייעדת לכיתה, שבה אני עוקבת אחרי המתרחש בשיעורים ואחרי המטלות.... לכל תלמיד יש דף משלו במחברת זו ובו אני רושמת מה קרה איתו בשיעור.

כך שבסוף המחצית אני יכולה לקבל תמונה כללית של תפקודו לאורך הזמן.

תלמיד שמפריע, לא מפריע רק לעצמו. הוא מפריע לסביבתו הקרובה וכן גם לכיתה כולה, כיוון שהמורה אינה יכולה להתרכז בתוכן השיעור.

בנוסף לכך יש לזכור שכל הערות המשמעת מעכירות את האווירה הכללית.

לכן... על שלוש הערות שליליות שכתובות בדף המעקב, יאבד התלמיד את הזכות לתקן עבודותיו. (זכות שתחזור אליו אם ישפר התנהגותו בצורה יציבה לאורך זמן). 

כל רישום נוסף יגרע 5 נקודות מציון הערכת המורה.

מהי הפרעה?

איחור לשיעור (המוציא מהריכוז את כל הנוכחים), העברת אוכל או שתייה למישהו אחר במהלך השיעור, העברת פתקים או חפצים אחרים, פטפוט, צחוקים, טיולים בכיתה (ביקור חברים), רגליים על השולחן, חוצפה, סירוב לצאת מהכיתה כשהמורה מבקשת וכיוצא באלה.

איחורים והיעדרויות

ü        על תלמיד הנעדר משיעור להציג אישור על היעדרותו בשיעור שלאחר מכן. אחרת, תחשב ההיעדרות להיעדרות בלתי מוצדקת. לא יתקבלו אישורים לאחר פרק זמן זה.

ü        תלמיד המגיע לשיעור לאחר סיום בדיקת נוכחות, לא יורשה להיכנס אליו.

ü        לא תתאפשר יציאה מהכיתה לצורך הבאת ציוד.

ü        אין לפנות למורה בפניות אישיות או שאלות בתחילת השיעור.

ü        על תלמיד הנעדר מהשיעור, מכל סיבה שהיא, להשלים את הנלמד בו בכוחות עצמו.

סיכום שיעור

סיכומי שיעור

כדאי שסיכום השיעור יכיל את כל מה שנלמד בשיעור ולא רק מה שנכתב על הלוח.

כדאי מאוד שסיכומי השיעור יכילו גם הערות והבהרות אישיות. למשל, הסבר נוסף שלכם, ניסוח אחר של הדברים - ניסוח שאולי קל לכם איתו יותר מאשר עם הניסוח שנאמר או נרשם, הרחבות, הערות ותוספות של תלמידים אחרים , שאלות שהייתם רוצים  לשאול או לבדוק וכו'. תוספות אלה  יישרתו אתכם, אחר כך, להתכונן לבחנים או להכין את שיעורי הבית הקבועים או העבודות.

השלמת שיעור

על תלמיד שנעדר משיעור להשלים את החומר בכוחות עצמו. השלמת השיעור אינה כוללת רק עדכון לגבי שיעורי הבית שניתנו, אלא השלמת כל התכנים שנלמדו.

כדאי לפנות לפחות לשני תלמידים (אמינים) על מנת להשלים את השיעור, כי יש סיכוי שמה שאחד שכח או לא רשם במחברת, השני יזכור או ירשום. אפשר להעתיק את החומר או לצלם אותו. העתקת החומר עדיפה, כיוון שהיא מאפשרת לעבור על החומר ולבדוק מה ברור ומה לא ברור.

לאחר השלמת השיעור במחברת, יש לרשום או לסמן נקודות לא ברורות. (אם ההיעדרות הייתה מוצדקת ומאושרת) אשמח לקבוע זמן עם אותו תלמיד לצורך הבהרות.

הבהרה והשלמת חומר לא ברור

כאמור, האחריות על הלמידה חלה על התלמיד עצמו. באחריותו להביא לידיעת המורה תחושותיו ומצבו. במידה שמתעוררת בעיה כלשהי, כמו, נקודה/נקודות לא ברורה/ברורות או עלו שאלות במהלך הכנת שיעורי הבית או העבודות, על התלמיד לפנות למורה.  הפנייה תעשה:

א. בכיתה

1. בזמן אמת - כלומר, ברגע שמתעוררת הבעיה במהלך השיעור עצמו.

2. בזמן חזרה על השיעור הקודם, בתחילת השיעור.

ב. פנייה אישית

       בהפסקה,  אם השאלה קצרה, היא תטופל במקום.

                        אם הטיפול בבעיה ידרוש זמן - נקבע פגישה. לפגישה זו יש לבוא לאחר שתלמיד עבר על החומר וסימן לעצמו

                        את  הנקודות הלא ברורות.

            דרך מכתב שאותו ניתן לתת לי אישית או להשאיר בתא שלי במזכירות או לשלוח בדואל לכתובתי nomir@zahav.net.il.

אין לפנות למורה בפניות אישיות בתחילת השיעור.

טענות מהסוג "לא הבנתי את החומר" או ""אני לא מבין כלום", בזמן בוחן או לפני הגשת מטלה - לא מקובלות ולא יתקבלו.

על התלמיד לדאוג לפתור את כל הבעיות ברגע שהן מתעוררות.

האמת שזה מאוד תלוי באופי העבודה שיש להכין.  אך... באופן כללי, לכל עבודה צריך להיות מבוא, גוף העבודה, סיכום ורשימה ביבליוגרפית.

המבוא צריך לדבר על המטרות של העבודה ולספק לה רקע. כך שמי שקורא אותה יוכל לדעת למה לצפות וגם להבין מה שכתוב בהמשך.

גוף העבודה מאוד תלוי באופי העבודה והארגון שלה. זה לא אותו דבר עבודה שמסתמכת על שאלות או עבודה פתוחה. בכל אופן, כדי לכתוב את תוכן העבודה יש להסתמך על יותר ממקור מידע אחד ולשלב אותם כך שאותו מידע לא יחזור יותר מפעם אחת, שיהיה רצף הגיוני בין הקטעים ושהמידע יהיה מעובד על ידיכם, כלומר: אין להעתיק קטעים או משפטים כפי שהם כתובים במקור.

הסיכום מסכם את העבודה. לא אם נהניתם או לא (זה משוב!) אלא מה למדתם בעבודה, מה היו הנקודות החשובות והעיקריות שהעליתם בעבודה, מה המסקנות שלכם, האם יש לכם מחשבות נוספות בנושא, שאלות שכדאי עוד לבדוק וכו'.

ברשימה הביבליוגרפית (מקורות המידע) עורכים רשימת המקורות מסודרים על פי א-ב.

אם מדובר בספרים - יש לרשום את שם הספר, שם המחבר, הוצאה, הנושא ועמודים.

אם מדובר באתרי אינטרנט - יש לרשום את שם האתר, שם הדף (הנושא) וכתובתו המדויקת.

מטרת הרשימה היא להתרשם מאיכות מקורות המידע שנלקחו בחשבון וגם לתת את האפשרות לקורא לפנות אליהם במקרה שירצה בכך.

חשוב!! כל עבודה או בוחן או מבחן צריכים להיכתב כאילו הם נכתבו עבור קורא רגיל, שאינו בקיא בחומר (ולא כאילו הם נכתבו עבור המורה שיודעת במה מדובר. רק כך אפשר לדעת שאתם אכן מבינים היטב את מה שכתבתם.